פסיכולוגיה חיובית בבית הספר

חינוך חיובי מוגדר כחינוך המכוון הן למיומנויות המסורתיות והן ללימוד ‘אושר’. השכיחות הגבוהה ברחבי העולם של דיכאון בקרב צעירים, הגידול המזערי בשביעות רצון מהחיים והסינרגיה בין למידה לרגשות חיוביים, כולם תומכים בעמדה שיש צורך ללמד ‘אושר’ בבית הספר. ישנן עדויות המבוססות עך מחקרים מבוקרים היטב שאפשר ללמד ילדים בגיל בית ספר מיומנויות המגבירות גמישות, רגשות חיוביים, מעורבות ומשמעות.

כאשר שואלים הורים מה הם רוצים עבור ילדיהם, רובם עונים: אושר, בטחון עצמי, שביעות רצון, איזון, טוב לב, בריאות וסיפוק. במילים אחרות אם אתם הורים אתם רוצים עבור ילדכם סוג של “רווחה אישית” (Well-being בלועזית מדוברת).

אבל אם נשאל הורים או מורים מה מלמדים בבתי ספר, הם יענו: הישגיות, מיומנויות חשיבה, הצלחה, קבלת מוסכמות, קרוא וכתוב, מתמטיקה, משמעת …בקיצור, כלים המכוונים להישגיות. מעניין לראות שאין כמעט חפיפה בין שתי הרשימות, וזאת בגלל שבאופן מסורתי בתי הספר מהווים מעין שדרה המובילה לעולם העבודה של המבוגרים.

אין כמובן כל פסול בהישיגיות, הצלחה, אוריינות ומשמעת, אבל תארו לעצמכם שבתי הספר היו מלמדים גם מיומנויות של רווחה אישית וגם מיומנויות של הישיגיות מבלי להתפשר לגבי אף תחום או נושא. עכשיו אתם מתארים לעצמכם “חינוך חיובי”.

האם יש בכלל צורך ללמד ‘רווחה אישית’ בבתי הספר?

השכיחות של דיכאון בקרב צעירים הינה גבוהה בצורה מדאיגה. הסטטיסטיקה העולמית מדברת על 20% מבין בני נוער החווים דיכאון קליני לפני סיום לימודיהם בתיכון. ישנן הערכות ששכיחות הדיכאון גבוהה פי עשר משכיחותה לפני 50 שנה ושגיל הסובלים מדיכאון הולך ויורד.

הפרדוקס, במיוחד בעיני אנשים המאמינים ש’רווחה אישית’ נובעת מהסביבה, הוא שכמעט כל דבר יותר טוב עכשיו בהשוואה ללפני 50 שנה: כוח הקניה היום גבוה יותר, הבתים גדולים יותר, יש יותר מכוניות, בגדים יותר אטרקטיביים, וכו. והקידמה אינה מתמקדת רק בדברים חומריים, למשל: יש יותר אפשרויות חינוך, יותר מוזיקה, יותר זכויות נשים, פחות גזענות, פחות דיקטטורים, יותר אפשרויות בידור, יותר ספרים וכו’.

אז הכל טוב יותר. הכל מלבד מצב הרוח האנושי! דיכאון וחרדה נפוצים יותר מאי פעם, והעליה במדד האושר הינה מזערית במדינות מסויימות ושלילית במדינות אחרות, ללא קשר לשפע ולשגשוג חומרני. כבר שתי סיבות טובות ללמד ‘אושר’, אם ניתן ללמדו.

סיבה שלישית היא שעליה ברווחה אישית קשורה בקשר ישיר עם עליה בלמידה, המטרה המסורתית של מערכת החינוך. מחקרים הראו כי מצב רוח חיובי מייצר תשומת לב מלאה יותר, חשיבה יצירתית וחשיבה הוליסטית. זאת בניגוד למצב רוח שלילי המייצר תשומת לב צרה, חשיבה ביקורתית יותר, וחשיבה יותר אנליטית. שני סוגי החשיבה חיוניים, אך בתי ספר מדגישים חשיבה ביקורתית בניגוד ליצירתית, ומצב הרוח השלילי המצוי לעתים קרובות בכיתה מייצר רק חשיבה ביקורתית.

המסקנה היא שיש ללמד רווחה אישית בבתי ספר משלושה טעמים: כתרופה נגד דיכאון, ככלי להגברת שביעות רצון מהחיים וכאמצעי לשיפור למידה וחשיבה יצירתית. בתי ספר מהווים הזדמנות להגיע לכלל הילדים על מנת להגביר את רווחתם האישית בקנה מידה נרחב.

סיבות נוספות לקיום תוכניות של רווחה אישית בבתי ספר:

-        ילדים ובני נוער מבלים חלק גדול משעות היום בבית הספר, האינטראקציות והחוויות היום יומיות שלהם עם בני גילם, עם מורים ומדריכים קשורים בקשר ישיר לרווחתם האישית ומהווים מטרות חשובות לתוכניות של רווחה אישית.

-        חלק גדול מציבור ההורים והמחנכים מתייחסים לקידום רווחה אישית ועיצוב אישיות חיובית כחלק חשוב ואף קריטי מתפקידיה של מערכת החינוך.

-        סקרים שנערכו בקרב הורים אמריקנים במשך כשלושה עשורים הצביעו על כך שהמטרה החשובה ביותר של חינוך בעיניהם היא להכין את הילדים להיות אזרחים אחראיים (כהן, 2006).

-        רוב בתי הספר כבר עושים זאת במידה כזו או אחרת. מערכת החינוך מכירה בכך שבבתי ספר קיים פוטנציאל אדיר למניעה וליוזמות של רווחה אישית. ישנם בתי ספר בארה”ב ובבריטניה המעודדים “חינוך אופי” ומקיימים סטנדרטים הקשורים ללמידה חברתית ורגשית.

אז מהו אושר?

“אושר” הינו מושג שחוק ולעתים מאוס ולכן ערכו המדעי נמוך. לפיכך ‘הפסיכולוגייה החיובית’ מחלקת את מושג האושר לשלושה תחומים מאד שונים, שכל אחד מהם מדיד, מבוסס על מיומנויות וניתן ללמידה.

  1. התחום הראשון שייך לתחום התענוגות: רגש חיובי: (שמחה, אהבה, סיפוק, הנאה וכו’). בתחום זה חיים המתרכזים בכמה שיותר מהדברים הטובים הללו ונקראים ‘החיים הנעימים’.
  2. התחום השני מתייחס למצב של זרימה, והחיים בו הינם ‘חיים של מעורבות’. מצב זה של זרימה ומעורבות סותר לכאורה את מצב הרגש החיובי שכן כאשר האדם שקוע ומעורב כל כולו במשהו, אין מחשבות ורגשות, למרות שלאחר מכן אנשים אומרים “זה היה כיף”. זרימה אמיתית קיימת רק כאשר האדם משתמש בכוחות ובכישורים הגבוהים ביותר שלו על מנת להתמודד עם אתגרים, ולכן ברור שזרימה מייצרת למידה.
  3. התחום השלישי של פסיכולוגיה נובע ממקור אינטלקטואלי ונקרא “החיים בעלי המשמעות”. משמעות גוברת באמצעות הקשרים שלנו עם אחרים, דורות העתיד, או מטרות שהינן מעל ומעבר לעצמי. מנקודת מבט של הפסיכולוגיה החיובית, משמעות כוללת ידיעה ברורה לגבי החוזקות הגבוהות ביותר שלך, ושימוש בהן על מנת לשרת משהו שאתה מאמין הינו גדול ממך.

ממצאים של מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מהווים בסיס מחקרי נרחב להבנת הרגש האנושי החיובי, וכן להבנת מעורבות ומשמעות. להלן מספר ממצאים מעניינים:

-        לאנשים אופטימיים סיכוי מופחת למות מהתקף לב בהשוואה לאנשים פסימיים, לאחר ניטרול גורמי סיכון פיזיים.

-        לנשים המחייכות חיוכים אמיתיים וטבעיים לצלם בגיל צעיר סיכוי מופחת להתגרש וסיכוי גבוה יותר לשביעות רצון בתחום הנישואין בהשוואה לנשים המחייכות חיוכים מזוייפים (Keltner et al., 1999).

-        רגשות חיוביים מפחיתים דעות קדומות על בסיס גזע.

-        כאשר מחברים יחדיו גורמים חיצוניים, כגון מזג אויר, כסף, בריאות, נישואין, דת וכו’, הם אינם מהווים יותר מאשר 15% מהגורמים לשביעות רצון מהחיים.

-        השאיפה למשמעות ולמעורבות מהווים מנבא הרבה יותר טוב לשביעות רצון מהחיים מאשר השאיפה להנאות.

-        משמעת עצמית מהווה גורם מנבא חזק פי 2 לגבי ציונים בתיכון בהשוואה ל IQ.

-        בני נוער מאושרים הופכים להיות מבוגרים בעלי הכנסות גבוהות יותר 15 שנים מאוחר יותר בהשוואה לבני נוער פחות מאושרים.

-        אנשים חווים יותר ‘זרימה’ בעבודה מאשר בבית.

כיצד ניתן ללמד רווחה אישית בבתי ספר?

מטרתן של תוכניות הממוקדות בפסיכולוגיה חיובית הינה להגביר את יכולתם של תלמידים להתמודד עם בעיות ולחצים יום יומיים. תוכניות אלו מעודדות אופטימיות בכך שהן מלמדות תלמידים לחשוב בצורה יותר מציאותית וגמישה לגבי בעיות. כמו כן הן מלמדות אסרטיביות, סיעור מוחות יצירתי, קבלת החלטות, הרפייה ומיומנויות נוספות של התמודדות ופתרון בעיות.

במהלך שלושת העשורים האחרונים, בוצעו מספר רב של מחקרים על מנת להעריך את יעילותן של תכניות המבוססות על פסיכולוגיה חיובית בהשוואה לקבוצות בקרה. להלן כמה מהממצאים של מחקרים אלו:

-        הפחתת ומניעת סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב ילדים ובני נוער.

-        הפחתת תחושות של חסר אונים והגברת אופטימיות.

-        ייתכן ומפחיתות בעיות התנהגות (ישנם פחות מחקרים על בעיות התנהגות כגון תוקפנות ופשיעה, אך מספר מצומצם של מחקרים מצאו השפעות חיוביות משמעותיות).

-        התוכניות יעילות במידה שווה עם ילדים ובני נוער מרקע אתני שונה.

דוגמאות לתרגילים מתוך תוכניות המבוססות על פסיכולוגיה חיובית:

שלושה דברים טובים: מבקשים מהתלמידים לכתוב שלושה דברים טובים שקרו להם בכל יום בשבוע. הדברים יכולים להיות בעלי חשיבות נמוכה (למשל: עניתי נכון על שאלה ממש קשה בשיעור מדעים) או בעלי חשיבות גבוהה (למשל, הילד שאני מחבבת הרבה זמן הזמין אותי לצאת איתו). ליד כל דבר טוב שקרה על התלמידים לכתוב מחשבות לגבי: למה דבר טוב זה קרה לי? מה משמעות הדבר עבורי? ואיך אוכל להגביר את הסיכוי שדבר כזה יקרה לי בעתיד?

שימוש בחוזקות יסוד בדרך חדשה: ההנחה היא שתלמידים יכולים להשיג יותר שביעות רצון מהחיים אם ילמדו לזהות אילו חוזקות וכישורים יש להם בשפע וישתמשו בהם יותר ויותר במסגרת בית הספר, בתחביבים, עם חברים ובמשפחה. מבחנים מיוחדים מסייעים לתלמידים לזהות את כישורי היסוד שלהם ושל אחרים על מנת להתגבר על אתגרים ולהשתמש בהם בדרכים חדשות.

לסיכום: נהוג לחשוב ששגשוג והצלחה קשורים בעושר ורכוש. הגיע הזמן לשגשוג מסוג חדש, שגשוג המחבר בין רווחה אישית לעושר. יש צורך להתחיל ללמוד, להעריך ולשמר שגשוג זה בשלבים מוקדמים, בשנים המעצבות של בית הספר. בעזרתה של הפסיכולוגיה החיובית, החברה ומערכת החינוך שלנו יכולות כעת לבחור סוג חדש זה של שגשוג.

מאמר זה מבוסס על מחקר שהתפרסם ב: Oxford Review of Education

Martin E. P. Seligmana et al. University of Pennsylvania; Lincoln (Nebraska) Public Schools; Swarthmore College and University of Pennsylvania; Wallingford-Swarthmore (Pennsylvania) Public Schools, USA


כתוב תגובה