אחת הדרכים להפחית משמעותי את המריבות בין הילדים היא ללמד את הילדים את החשיבות והערך שב”עבודת צוות”. כאשר אין גיבוש משפחתי ואווירה של צוות, הילדים באופן טבעי מתמקדים במי מקבל הכי הרבה: תשומת לב, צעצועים, אוכל, אהבה וכו’. אווירת צוות גם מייצרת את תחושת השייכות הכל כך חשובה אצל ילדים. אז דברו עם המשפחות שלכם על הנושא, תשאלו אותם מה זה אומר להיות צוות, ציינו בפניהם את היתרונות. וכשכולם מתלהבים מהנושא צרו דגל או סמל משפחתי, הימנון משפחתי וחזון משפחתי. כשיגיע הזמן לנקות את הבית תנו לילדים לבדוק כמה זמן לוקח לכם לסיים את כל המטלות כצוות! וכמה כיף זה לעשות דברים ביחד, במיוחד את הדברים הפחות כיפים.

להלן עוד רעיונות איך להפוך את המשפחה לצוות:
– שחקו עם כל המשפחה משחקים לא תחרותיים כמו יצירת פסלים אנושיים כאשר אבא ואמה הם הפסלים והילדים מפסלים אותם (לא לשכוח להצטלם).
– עשו “פרוייקטים” משותפים כגון: בנו אתר אינטרנט או בלוג משפחתי, הכינו אלבום תמונות מודפס או אלקטרוני עם תמונות שהילדים מצלמים, הדפיסו אותן וצרו ביחד קולאז’ משפחתי ממוסגר לתליה על הקיר, העלו הצגה משפחתית, כיתבו סיפור משפחתי בהמשכים, ועוד….
– עשו אסיפות משפחתיות והחליטו ביחד על דברים הנוגעים לכל המשפחה, כולל פעילויות לסוף שבוע, תכנון מסיבת הפתעה לסבא/סבתא, וגם על בעיות הנוגעות לכולם. החליפו את “מזכיר האסיפה” בכל מפגש כך שגם הילדים יקבלו הזדמנות להיות מנהיגים.

תהליכי גישור גירושין מאפשרים לכם כהורים למצוא את הדרך להגיע בהסכמה לנקודת שיווי משקל מתאימה.
נקודת שיווי המשקל הזו, היא כזו שממנה אך אחד מההורים לא ירצה לזוז ולשפר את מצבו.
המגשרים, אנשים שמקצועם הוא למצוא את הפתרונות, יחד עם ההורים,
על מנת למזער את הנזק הנגרם לילדים ולהורים בעקבות הפרידה.
הדגש המרבי בתהליכי גירושין הנעשים בתהליך גישור גירושין הוא על טובת הילדים.
באמצעות המגשרים, ההורים מתכננים יחד, את הפרידה ועונים על שאלות מורכבות כגון:
1.       כיצד לספר לילדים על הפרידה
2.       איך כל אחד מהילדים יגיב ומה עושים כדי להתמודד עם התגובה
3.       איך מתנהלים בחיי היום יום
4.       מה עושים בחופשות מהגן ומבית הספר
5.       מה עושים לגבי דירת המגורים
ועוד שאלות רבות איתן מתמודדים במהלך תהליך כל מורכב ומשברי.

אחד המסרים החשובים שעל ההורים להעביר בכל דרך אפשרית לילדים הוא:
“אתם לא אשמים בגירושין!!!”
ילדים רבים נוטים לקחת על עצמם אחריות על החלטת ההורים וחושבים שאולי הם יכולים להשפיע.
הורים המצליחים להעביר מסר זה לילדיהם חוסכים מהם שנים של טיפולים פסיכולוגיים, רגשות אשם כבדים
ומאפשרים להם לעבור את המשבר במינימום נזק.
לשם כך, חשוב להיות קשובים לצרכים ולשאלות העולות מהילדים,
ככל שההורים יהיו מתואמים יותר ביניהם בהקשר זה כך ייקל עליהם לענות תשובות שלא יבלבלו את הילדים.

מתי כדאי להתחיל בתהליך גישור-גירושין?

הניסיון מראה, כי ככל שמתחילים בתהליך מוקדם יותר, הסיכוי להגיע להסכמות גדול יותר,
גם במקרים בהם ההורים עדיין לא שלמים עם ההחלטה להתגרש, ניתן לערוך הסכם המסדיר את ענייני הגירושין,
ומאפשר גם מצב של ניסיון כנה להיכנס לתהליך ייעוץ זוגי.

השורה התחתונה:
קחו אחריות, את השליטה בקבלת ההחלטות ולפני שאתם פועלים באופן חד צדדי,
נסו לערב צד שלישי ניטראלי שיסייע לכם להשיג את מבוקשכם יחד עם ההורה השני.
טובת הילדים במרכז!

ישנם שבעה מצבים שונים שבהם יתכן ויתרחשו “התקפי זעם”. רוב ההתקפים מתרחשים כשהילד רעב, עייף, חולה, בעל רגישות יתר (לביגוד, לשינויים פתאומיים וכד’), בודק אותך, מרגיש חסר כוח או מתוסכל.

ארבעת המצבים הראשונים קשורים לסיפוק צרכים גופניים של ילדך. במצבים אלו הילד נמצא כאילו מחוץ לשליטתו. בשלושת המצבים האחרונים (בחינה, תחושת חוסר כוח ותסכול) העוצמות חזקות פחות והילד נראה כאילו הוא יותר בשליטה על התנהגותו. שלושת המצבים האחרונים דורשים הבחנה דקה יותר כדי לקבוע כיצד להגיב להתקף הזעם.

אחת מהמלכודות בהתמודדות עם התקפי זעם היא שהם מתעמתים עם הצורך שלנו לשלוט במצב. כתוצאה מכך אנו רוצים להשתלט על המצב בהקדם האפשרי במקום לברר מדוע הילד מתנהג כפי שהוא מתנהג, ולספק לו את הצרכים שלו. רובנו גדלנו עם הגישה שילד שמתנהג רע הוא ילד רע. אנו נוטים להגיב כאילו שהילד שלנו הוא ילד רע במקום להבין שהתנהגותו הבלתי הולמת היא בסך הכל ניסיון לשדר אלינו דבר מה. זהו תפקידנו להבין מה הדבר ולהגיב בהתאם.
להלן כמה “אל תעשה” בהתמודדות עם התקפי זעם:
–    אל תגבר על הילד (אל תחזיק אותו בכוח, אל תעניש אותו או תאיים עליו).
–    אל תלעג לו, אל תתווכח איתו ואל תכנס איתו לדיון כל עוד הוא בהתקף.
–    אל תתמודד עם התקף הזעם במקום ציבורי. הרצון להימנע ממבוכה מוסיף למתח במצב הנתון. אפשר לקחת אותו למקום פרטי – כגון שירותים. לעתים מנהלי חנויות יכולים לעזור. הסבר למנהל את המצב ובקש ממנו, שלא בנוכחות הילד, לבקש מהילד בצורה נעימה להימנע מלהפריע ללקוחות האחרים.

אחת ההצעות בטבלה למטה היא לעזוב את החדר כשהילד נתקף בהתקף זעם. אם הילד מתחיל להשתולל ונהיה היסטרי כשאתה עוזב את החדר, ואתה מתנגד בחריפות לשיטה זו, נסה את אחת ההצעות האחרות.

חשוב שתדע, שאם נהגת להיכנע לילדך, יתכן והמצב צריך להחמיר לפני שיוטב. יתכן גם שיידרש זמן, ניסיונות חוזרים, נחישות ועקביות (!!) לפני שהילד יבין שאתה לא תמשיך להיכנע.

חשוב שתלמד את האותות של ילדך כדי שתוכל להיות יעיל במצבים של התקפי זעם. לדוגמא, אם תנסה לנהל משא ומתן עם ילד רעב, עייף, חולה או רגיש יתר על המידה, אתה תלחם מלחמה אבודה. אם תנסה לנהל משא ומתן עם ילד שבוחן אותך, יתכן שתגרום לו לא לכבד אותך משום שאולי הוא יבקש ממך לוותר על גבול שהצבת. לעומת זאת, משא ומתן עם ילדים שמרגישים חסרי כוח, נשלטים או מתוסכלים יכול להצליח מאד. פנה לטבלה הבאה כדי לקבוע מה לעשות עם צורות שונות של התקפי זעם